#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מזכירים מדת לילה ביום מדת יום בלילה?	"1) תי' הרבינו יונה לאפוקי מההוא מין דאמר מי שברא אור לא ברא חושך<br>2) מהר""י אבוהב תי' שמזכירים לילה ביום להראות דלילה אינו רע, והוסיף הב""י דצ""ל דאגב הכי מזכירים יום בלילה."	סימן נט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הדקדוקים בברכת ק""ש?"	"כתב העטרת זקנים דאין מזכירים פ""ה פשוטה בברכת יוצר אור ושמונה עשרה וברהמ""ז לומר לך שכל המכוון באלו הג' אין שטן ואין פגע רע ולא שום מקטרג אף שצף קצף וכו' שולט בתפילתו וסעודתו, צריך להפסיק בין יוצר לאור, כל המכוון בשמות הללו אינו ניזוק כל אותו היום: משרתים ואשר משרתיו ר""ת מום [שהוא גימטריא אלקים (טהרת השולחן)] שהוא שם אחרון דשם ע""ב [והטור פי' המשרתים המתחדשים בכל יום ואשר משרתיו מעולם כגון מיכאל וגבריאל כולם עומדים לפניו (וע""ע תוס' חגיגה י""ג ע""ב)], אהובים ברורים גבורים ר""ת אב""ג שהוא שם ראשון דשם מ""ב, עושים באימה ר""ת ע""ב, יאמר מלך עולם בלא וא""ו, רצון קונם, משבחים ומפארים י""ג בנו""ן פשוטה שעולה למספר ש' [דהוא גימטריא מצפ""ץ וגם ברחמים] וי""ג במ""ם סתומה וצריך להפסיק בין ממליכים לאת [וכתב החת""ס דמש""ה נוהגין להמתין להש""ץ בין ממליכים לאת], לקל ברוך בקמ""ץ, למלך י""א בפת""ח וי""א בקמ""ץ, והוסיף הבאה""ט (ס""ק א') כשאומר יוצר אור ימשמש בתפילה של יד וכשאומר ובורא חשך ימשמש בתפילה של ראש, ועוד כתב השע""ת (ס""ק ג') בבעל מלחמות ידגיש העי""ן, מהרה ידגיש הה""א דלא יהא מארה ח""ו [וכן בישא ברכה מאת ה' ידגיש האל""ף במאת]. מוסיפין מרום וקדוש פועל גבורות כדי שיעלה לעשר ספירות (ערוה""ש סעי' י""א, וכן נוהגין בנוסח ספרד)."	סימן נט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ואמר מעריב ערבים בברכת יוצר אור?	"מדינא קיי""ל כהרא""ש דס""ל דצריך החתימה כהוגן וגם צריך להזכיר של יום באמצע הברכה [לפי הפמ""ג בשם הב""ח דוקא תכ""ד לתחילת הברכה ולפי הדה""ח (פל""ו סעי' י""א) אפי' אם אינו תכ""ד [ואינו מזכיר הטעם דצריך להזכיר מעין לילה ביום], והביה""ל (ד""ה ונזכר) מקיל כהדה""ח דאפי' אם נזכר קרוב לסוף הברכה מהני לומר יוצר אור], אמנם יש שיטת הרשב""א דס""ל דסגי בחתימה לחוד, וכן פסק הגר""א (ומובא בביה""ל ד""ה ולא, וכתב אשי ישראל (פי""ז הע' י""ב) בשם הגרח""ק זצ""ל דחיישינן לשיטה זו וספק ברכות להקל) [ויש להוסיף דיש צד בב""י דזהו נמי שיטת הטור אבל פשוט להדרכ""מ כמ""ש בדעת הרא""ש] {וכנראה דנוגע במי שטעה בתפילת מוסף בשבת אם לא הזכיר של שבת אלא בחתימה, וכן נוגע בטעות במעין שלש דאם חתם כהוגן יוצא לפי הגר""א (שבט הלוי ח""ג סי' י""ח אות א')} ויש עוד שיטת רש""י דהגמ' מיירי דוקא כשמחשבתו היתה בטעות אבל כל דיבוריו היה כהוגן, אבל לא קיי""ל כוותיה, עי' לקמן סי' ר''ט."	סימן נט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד משערין השיעור תכ""ד?"	"כתב הביה""ל (ד""ה ונזכר) דלפי הפמ""ג בשם הב""ח צריך להיות תכ""ד מתחילת הטעות והיינו מתחילת הברכה [וצ""ע קצת דמיירי כשטעה ואמר ""אשר בדברו מעריב ערבים"" שהוא ד' תיבות (וכן הקשה התהל""ד)] אבל הביה""ל הכריע כהדה""ח דהכא מהני אפי' אם נזכר בסוף הברכה דכולו מענין הברכה [אבל הדה""ח לא כתב דהטעם הוא מפני שכולו מענין הברכה], מ""מ משמע מהביה""ל דאם הפסיק במילים שלא מענין הברכה מפסיק ואינו יכול לתקנו אם הוא יותר מכדי דיבור, וכן מצי לפרש במ""ב לקמן (סי' רס""ז ס""ק ט', סי' תקפ""ב ס""ק ז') דיכול לתקן טעותו תכ""ד לאחר טעותו דמיירי בטעות מעין ענינו, אכן ממ""ב בהלכות פסח (סי' תפ""ז ס""ק ד') מיירי כטעה וחתם ""מקדש השבת"" במקום יו""ט וכתב המ""ב דיכול לתקנו תכ""ד לאחר אמירתו, משמע דהתיבות שאמר שלא מענינו אינם בכלל השיעור תכ""ד, וכתב התהל""ד (ס""ק א') דהמילים שטעה אינם בכלל השיעור כדי דיבור והביא ראיה משבועות (ל""ב ע""ב) דאם אמר שבועה שאין אנו יודעים לך עדות שיכולים לחזור בתכ""ד, ורצה לפרש דעת הפמ""ג בשם הב""ח דאף הוא מודה לזה אלא דס""ל דנגמר דיבורו בתיבות ""מעריב ערבים, וכ""כ ספר אשי ישראל (פי""ז הע' כ""א) {ולמעשה נראה דהעיקר הוא דהמילים שטעה בהם אינם בכלל השיעור וכפשטות הדה""ח} "	סימן נט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש מברכה קצרה דיצא אם מסיים כדין?"	"תי' המג""א (ס""ק א') דזהו דוקא בברכה קצרה דהמטבע קצר אבל הכא תיקנו מטבע ארוך והוא שינה ממטבע שטבעו חכמים"	סימן נט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר שטעה בברכת יוצר אור כשהוא באמצע אהבה רבה?	"פסק המ""ב (ס""ק ז') דיאמר ברכת יוצר אור אחר אהבה רבה קודם ק""ש (דה""ח בשם הרשב""א, ולאפוקי ממג""א ס""ק א' דס""ל דיאמר הברכה אחר ש""ע), אכן הערוה""ש (סעי' ט') פסק כהמג""א."	סימן נט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיים מעריב ערבים?	"לא יצא וצריך לחזור לראש הברכה {ולא אמרינן שחוזר לוהאופנים דאין זה אלא לגבי נשתתק}, ואם תיקן עצמו תכ""ד יצא (מ""ב ס""ק ו' וביה""ל ד""ה אם, דלא כהב""ח)"	סימן נט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים קדושה דיוצר אור ביחידות?	"הטור הביא מרב נטרונאי גאון דס""ל דאין אומרים אותו ביחיד וכתב המג""א (ס""ק ג') דיאמר ואומרים ביראה קדוש והאופנים וכו' ואומרים ברוך, וכן הביא הב""י מכמה ראשונים וכ""כ הרמב""ם ביד החזקה, וכ""כ הזוהר (פרשת תרומה) דיחיד אינו אומר קדושה וציבור אינם אומרים תרגום, ורמז לדבר שנים מקרא ואחד תרגום [ומש""ה אומרים תרגום דסדר קדושה בלחש], אבל הרא""ש והרמב""ם בתשובה כתבו דיחיד יכול לאומרה דהוי סיפור דברים בעלמא [והא ראיה דאמרינן אותה מיושב ולא מעומד (ערוה""ש סעי' י""א)], וכן הוא במס' סופרים, ואח""כ הביא הב""י עצה מהגהות מיימוניות וספר הפרדס והרוקח דיחיד יכול לקרות הברייתא בחולין (צ""א ע""ב) דיש בה קדושה א""נ יכול לקרות הפסוקים בטעמים כדרך התינוקות [ולאו דוקא בטעמים הרגילים אלא יהא ניכר שאינו דרך תפילה (אג""מ יו""ד ח""ג ס""ס כ""א)], והמחבר כתב דיאמרנה בניגון וטעמים והרמ""א פסק כהמס' סופרים דמותר (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""א), והמ""ב (ס""ק י""א) כתב דטוב להחמיר כהמחבר דהגר""א נמי ס""ל דיחיד אינו יכול לאומרה."	סימן נט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקטן לומר אותה?	"הב""י הביא ממהר""י אבוהב דאיתא במס' סופרים דאם אומרה ביחיד צריך להיות בן י""ג, ומ""מ מסיים הב""י דמנהג העולם כרבינו יונה והרא""ש דאפי' קטן אומרה ביחיד"	סימן נט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו אומרה ממש עם הציבור?	"כתב הפר""ח כיון דאיכא ציבור שאומרים אותה הוי כאילו אומרה בציבור (מ""ב ס""ק י') {ומכאן משמע דה""ה בסליחות דיכול לומר הי""ג מדות אע""פ שאינו ממש עם הציבור}"	סימן נט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר סדר קדושה בישיבה?	"המג""א (ס""ק ב') הביא מספר הקנה דצריך להיות בישיבה, אבל מרמ""ע (הובא בבאה""ט ס""ק ג') משמע דרק לא ישנה מעמידה לישיבה או מישיבה לעמידה, ולפיכך המ""ב (ס""ק י""ב) רק כתב אם אפשר טוב לומר מיושב."	סימן נט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים הקדושה בקול רם?	"כתב הדרכ""מ דאומרים אותה בקול רם, והשע""ת (ס""ק ג') הביא מח' אם זהו דוקא בציבור [דהוי דוגמת המלאכים] אבל יחיד צריך לאומרה בלחש או דלמא אפי' יחיד יכול לאומרה בקול רם {אבל לכו""ע אינו צריך לאומרה בקול רם} (מ""ב ס""ק י""ג)."	סימן נט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותמים באור חדש על ציון תאיר?	"הטור הביא שבספרד אין נוהגין כן דאינו מעין הפתיחה וחתימה דמיירי באור הבריאה, אבל באשכנז נוהגין כן ותי' הרא""ש דהוי מעין הפתיחה וחתימה דיוצר אור היינו אור שברא הקב""ה בששת ימי בראשית ולא היה העולם כדאי להשתמש בו וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, ורב שרירא גאון תי' דאין אנו מדקדקין כ""כ איזה אור הוא כיון דמזכיר שם אור בעלמא."	סימן נט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד אומרים ברכות ק""ש?"	"הרא""ש רצה לשמוע להש""ץ לכולו [לכל הפחות לפעמים א""נ יש ענין בדוקא לשמוע מהש""ץ ברכת אהבה רבה דהוא רחמי דתורה {וצ""ב} (ב""י)] אבל כיון דחשש שמא יפנה לבו לדברים אחרים ויהיה הפסק בברכתו [ותמה עליו הביה""ל (ד""ה עם) למה הוי הפסק הרי אפי' אם דיבר ממש באמצע ברכה ארוכה אינו פשוט דהוי הפסק, ומסיים דאולי כוונת הרא""ש הוי דאינו מצוה מן המובחר], נהג לומר עם הש""ץ בנחת [ולא בקול רם כדי שלא לקלקל שארי אנשים שרצו לשמוע ולצאת עם הש""ץ, וכתב הביה""ל (ד""ה בנחת) דזהו דוקא בזמנו דהיו נוהגין לצאת עם הש""ץ] [וע""י זה אפי' אם יפנה לבו לא יהיה הפסק וכדאשכחן בירושלמי מחזיקנא טיבותא לרישי וכו'] ומיהר לסיים לענות אמן אחר ברכת הש""ץ (טור) [דאפשר דעניית אמן לעיכובא (ביה""ל ד""ה בנחת)], ומשמע דנהג הכי בין בברכת יוצר אור בין בברכת אהבה, אבל הב""י הביא הרמ""ה (ורבינו יונה ורמב""ן) דס""ל דאין לענות אמן אחר ברכות ק""ש אלא יסיים עם הש""ץ. למעשה המחבר סבר דלכתחילה לא יענה אמן אחר שניהם אבל בדיעבד אם סיים לפני הש""ץ יענה אמן לברכת יוצר אור ולא באהבה רבה, והרמ""א סבר דלכתחילה יענה אמן בשתיהם (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ד), והמ""ב (ס""ק כ""ה) פסק דבברכת יוצר אור לכתחילה יסיים לפני הש""ץ כדי שיכול לענות אמן, אבל בברכת אהבה רבה לכתחילה יסיים עם הש""ץ אבל בדיעבד אם סיים לפני הש""ץ יענה אמן [ורק על ברכת אהבה רבה ,אבל לא יענה אמן אם שומע ברכה אחרת מאדם אחר, חוץ מברכת הקל הקדוש ושמע קולנו דאז יכול לענות (דה""ח, מ""ב דרשו), ועוד חידש הא""א מבוטשאטש דאם קרא ק""ש קודם תפילה אז יש לו לומר אמן אחר אהבה רבה {ונראה דזהו דוקא אם יצא בודאי קודם תפילה אבל אם קרא מספק ועשה תנאי לא}]."	סימן נט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באר המח' אם יש לענות אמן אחר ברכות ק""ש?"	"הרמ""ה ודעימיה ס""ל דאין לענות אמן דהוי הפסק בין הברכות לק""ש, והרא""ש סבר דאינו הפסק דאין ברכות אלו על ק""ש {וכמ""ש תשובת הרשב""א, ומובא במ""ב לעיל סי' נ""ח ס""ק כ""ה} א""נ ס""ל להרא""ש דאמן לא הוי הפסק (ב""י) [וכתב המ""ב (ס""ק י""ח) דלפי הרא""ש והרמ""א יכול לענות אמן אפי' אם שמע ברכה מאדם אחר בין ברכה זו בין ברכה אחרת (פמ""ג, וע""ע במ""ב לקמן סי' ס""ו ס""ק כ""ג דהביא החיי""א דס""ל דאינו יכול לענות אמן על ברכה אחרת)]"	סימן נט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא נהג הרא""ש לומר הברכה עם הש""ץ, ובסוף ישתוק ולשמוע להחתימה?"	"כתב הב""י דאז אם פונה לבו יהיה הפסק כיון דאינו חותם בפיו {וצ""ב קצת} [והא דרבינו יונה נהג הכי בימים נוראים י""ל דרב גובריה ולא היה חושש שיפנה לבו א""נ שאני ש""ץ שמוציא את הרבים ידי חובתן אפי' אם יפנו לבם] {ומ""מ מבואר מכאן דיכול לומר למקצת ברכה ולשמוע למקצת ברכה בשומע כעונה, וכמ""ש הקה""י בברכות סי' י""א דיכול לשמוע מקצת ברכה ולומר מקצת ברכה ובלבד שהמברך גומר הברכה א""נ ובלבד שאינו שומע מקצת הברכה מאחד ושומע מקצת הברכה משני, ונראה דיש עוד ראיה להקה""י מהשעה""צ לקמן סי' קכ""ד}"	סימן נט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לומר ברכת ק""ש בדוקא עם הש""ץ?"	"כתב המ""ב (ס""ק ט""ו) דהיום אין נוהגין ליזהר לומר דוקא בנחת עם הש""ץ {ומסתמא משום דאינם יוצאים מהש""ץ}, והוסיף הערוה""ש (סעי' י""ג) דאם הש""ץ אומר הברכה במהרה מוטב לומר במתינות ולא לענות אמן."	סימן נט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול להוציא אחר 1) בש""ע 2) ברכת ק""ש 3) ברכות המצות 4) ברכת ראשונה על לחם ויין 5) ברכת המזון 6) ברכת השחר? (יחיד/ציבור, בקי/שאינו בקי)"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-9576512ae3af243d59a97eb0994af6a257ca7484.jpg"">"	סימן נט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הש""ץ נשתתק בברכת ק""ש וצריך לעמוד אחר תחתיו?"	"אם הוא עומד קודם קדוש קדוש וכו' יחזור לתחילת ברכת יוצר אור, ואם באמצע והאופנים יחזור לוהאופנים, ואם הוא אחר ברוך כבוד יחזור לקל ברוך וכו' [וש""מ דהוי כמו ג' ברכות]"	סימן נט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן הזה דכל אחד ואחד אומר הברכות מעצמו?	"לעולם ימשיך ממקום שפסק הראשון (מ""ב ס""ק כ""ט) {ולא דמי לחזרת הש""ץ דחוזר לתחילת הברכה דשאני התם דחז""ל תקנו חזרת הש""ץ אע""פ שכולנו בקיאים משא""כ בברכת ק""ש אין תקנה להיות ש""ץ}"	סימן נט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם השני עדיין לא קרא חצי הראשון של ברכות ק""ש?"	"כתב הביה""ל (ד""ה אם) דתלוי, דאם הוא מוציא אחרים בברכתו אז יכול להמשיך להוציא אחרים ואח""כ יחזור ויברך בעצמו מתחילת הברכה, אבל אם אינו צריך להוציא אחרים אז אינו יכול להתחיל מאמצע הברכה."	סימן נט סעיף ה		
